מנהג עשיית בתי תפילין בצפון אפריקה
השאלה:
שלום לכבוד הרב
האם יהודי אלגיריה (קונסטנטין) נהגו להעביר חוט התפירה להפרדת הבתים של ראש בתפילין
תודה
תשובת הרב:
שלום רב ואור ברכת התורה בחגה הקרב ובא,
אף שלא ידעתי מה הנ"מ בימינו שכולם מעבירים חוט, וכן מה הנ"מ לגבי מה היה המנהג בצפ"א, אשיב לך בכל זאת על דרך הקיצור:
יש לומר שלדעתי כמעט ולא הגיעו תפילין מעור בהמה גסה בצפו"א, קל וחומר באלגירי'ה, ובדקות לא ראיתי נוהגים כן באותה תקופה.
- כידוע עניין העברת חוט תפירה בין בתי הראש אינו לעיכובא גם לדעת מרן (סי לב' סעי מז) וז"ל "אם כתב כל ארבע פרשיות (של ראש) בקלף אחד כשרים אפילו אין רווח ביניהם ובלבד שיהא חוט או משיחה בין כל בית לבית". ר"ל כש"כ כשיש רווח בין הפרשיות, וכן איתא במש"ב ס"ק ריז' שאם כתבם בד' פרשיות אין צריך כלום בין בית לבית.
- אף דמרן בסעיף נא' כתב וז"ל "ויעביר חוט התפירה בין כל בית לבית", וזאת כדעת הרא"ש והמרדכי. אולם לעניין דיעבד כו"ע מסכימים שזה אינו פוסל אם כתבם בד' פרשיות, וכן היא דעת הט"ז.
ובימינו שיש מבחר תפילין מעור בהמה גסה עם כל ההידורים בעלות הניתנת להשגה, טוב להחמיר לבחור אותם עם חוט בין הבתים כי כולם עושים, וכן מפני שגם הפרשיות המוכנסות שם בכתב מהודר יותר וזה עיקרי.
בבה"ת,
זכריה זרמתי
רב ומו"צ
|
|
האם יש לחזור ולברך על הלל בראש חודש לדעת הרב זרמתי?
השאלה:
אני חזן בבית כנסת מרוקאי ברמלה הציבור שם הפסיק לברך על ההלל בראש חודש .האם אני יכול להחזיר את המנהג לקדמותו ולברך על ההלל?
תשובת הרב:
שלום רב ואור ברכה,
1. למען האמ"ת, כן כתבנו רבות מפי ספרים ומפי סופרי אמ"ת מכל העדות, שאכן יש להחזיר "העטרה ליושנה" ולברך על ההלל בר"ח ובחול המועד עם ברכה "לקרא את ההלל".
2. וזאת כפי שנהגו כל קהילות ספרד וצפ"א בחו"ל, ואין נ"מ אם עלו לארץ אם לאו, שמרן לא דיבר לבטל מנהגים של קהילות שלמות שעלו ארצה, ורק את מנהג א"י המכונה "ארץ הצבי" ציין מרן בשם הרמב"ם ותו לא.
3. כך הוכחנו בספרינו "קיצור שולחן המערבי "הוד יוסף חי"" באריכות, וכן פרסמו בזמנו בשו"ת תורת אמ"ת. ומה שאומרים שלכאורה מרן הגר"ש משאש זצ"ל חזר בו מעט בסוף ימיו, זה נכון, כי מרוב הלחץ שהפעילו עליו הקנאים, צמצם הרב מעט את דרישתו וביקש משום "גדול השלום" שיאמרו רק בבית הכנסת שרובו מרוקאי או צפון אפריקאי. אך אנו שיודעים את האמ"ת, אין לחשוש יותר, ובמקום שיש רב ומורה הוראה ודבריו נשמעים, אפילו אין רוב הציבור צפון אפריקאי, יש לכתחילה להורות לומר את הברכה כי זו הייתה דעתו הפשוטה של מרן הגר"ש משאש זצ"ל וכל חכמי אמ"ת לפניהם.
4. ואם במקום מסויים הפסיקו מלומר מפני "תרעומת הקנאים", אם בידם לתקן הדבר, כן יעשו ותבוא עליהם ברכת טוב.
5. אולם בשאלתך אמרת שהנך "החזן" שם, וא"כ רק בהסכמת רב המקום ניתן יהיה לברך זאת ועל דעתו בלבד, ואם טועה הוא או אף גבאי המקום אינם יודעים וחוששים, חזר הכלל "גדול השלום", אולם יש לבחור בימי ראשי חדשים להתפלל במקום אחר, ואם אין מנין צפון אפריקאי שכזה באזור, יש להעדיף להתפלל עם אשכנזים המברכים "לקרא את הלל" כמנהג אבותיהם בידיהם, וטוב להם שהם לא שינו מתורתם ולא נטשו את תורת אמם.
בברכת חג מתן תורה הקרב ובא,
זכריה זרמתי
רב ומורה צדק בירושלים.
|
|
תשובת קצרות של ערב יום העצמאות
השלאות:
כב' הרב מספר שאלות ערב יום העצמאות,
האם יש להסתפר ולהתגלח בערב יום העצמאות?
תשובת הרב: פורסם באתר מאמר שסיימנו לכתוב ערב ים העצמאות בנדון, עיין שם באריכות דחובה ומצוה להתגלח ולהסתפר, למי משרגיל כל ה שנה.
לברך על ההלל בערב?
תשובת הרב: אנו נוהגים לברך על ההלל גם בערב כדעת הרב שלמה גורן זצ"ל וכפי שהסכים הגר"ש משאש זצ"ל, אך אין מזניחים או מזלזלים במי שמברך רק בבוקר.
לברך על ההלל בבוקר?
תשובת הרב: זה פשוט שכן, וזאת ללא מחלוקת דלעיל.
לגמור את ההלל/ לקרוא את ההלל?
תשובת הרב: הספרדים מברכים "לגמור" והאשכנזים כדרכם "לקרוא", אל כולם ללא דילוג, וכל עדה יוצאת בברכת חברו מהעדה השנייה.
בברכת חג גאולה שלמה שמח,
זכריה זרמתי
רב ומו"צ
|
|
ממנהגי אבלות במרוקו, עד מתי לומר קדיש?
השאלה:
לרב שלום רב!
אבי עליו השלום נפטר שנה שעברה בי"ז באב ומאז אני משתדל להתפלל ולהגיד עליו קדיש. רציתי לדעת כיצד עלי לנהוג כשיסתיימו 11 החודשים. האם עלי להפסיק להגיד קדיש שבוע ואז לחזור ולהגיד עד תום החודש ה 12? או להפסיק ולהגיד בשבוע האחרון של חודש ה12 למותו כפי שנאמר שנוהגים המרוקאים (אבי נולד במרוקו(? אני רוצה לנהוג כפי שנהגו במרוקו, אני חושב שחשוב לשמור את המסורת והמנהגים.
בתודה וברכת חג שמח
ניסים
תשובת הרב:
שלום רב ואור ברכת ערבי פסחים,
1.קבלתי את שאלתך בטוב ומנחם אותך בתוך שאר אבלי ציון וירושלים לראות בטובה ובהקמת שכינתא מעפרה ובהקמת מתים לתחי'ה שנאמר 'הקיצו ורננו שוכני עפר'.
2. ולשאלותיך, אף שמנהגים אבלות מרובים היו בצפון אפריקה וגם במרוקו, בעניין סיום שנת האבלות והפסקת הקדיש, המקובל והנפוץ היה להפסיק כאמור בתום 11 חודש ולהתחיל בשבת שלפני הפטירה עד יום היאר צייט.
3. הוא מנהג טוב ועדיף על פני מה ששמעת, ולא טוב להתחיל כלל את החודש השנים עשר בלומר קדיש, כי אין זה משפטם של צדיקים ובינוניים.
4. כדבריך, חשוב בהחלט לשמור על מנהגיך ומנהגי אביך, כי זהו כבודו וזה גם הספדו, שבנו ממשיך בדרכו ומזכהו כדרכו דווקא ובדרך אבותיו, בלא שינוי כלל וכלל, ואל תיטוש תורך אימך, ושמע בני ונצור מוסך אביך ע"ה.
בברכת התורה ובהצלחה רבה,
זכרי'ה זרמתי
רב ומו"צ בירושת"ו
|
|
שאלה בעניין חינוך הילדים בארץ ישראל
השאלה:
לכבוד הרה"ג ר' זכריה זרמתי שליט"א מפיץ תורתם של רבותינו חכמי אמ"ת,
רציתי לשאול את כת"ר בעניין חינוך ילדים, אם אדם גר במקום שאין בו מוסדות תורניים לאומיים כמו שישנם בעיה"ק ירושלים , אלא יש מוסדות ממ"ד רגילים, האם יש עדיפות שלוח לת"ת חרדי ולהשפיע בבית את היחס לא"י, או לשלוח לממ"ד ולתת תגבור תורני בבית?
תשובת הרב:
שלום ואור ברכת ערבי פסחים,
התשובה מתחלקת לשני חלקים ותלויה בגיל הילדים.
1.ראשית כל, אין לוותר בשום דרך על חינוך תורני לילדים, קרי חינוך תורת ארץ ישראל בארץ ישראל.
2. חלק ממוסדי ממ"ד ברמת הגנים וכו' מאפשרים בהחלט לתת תחילת דרך ארץ כאשר יש להורים תפקיד חשוב וחיוני להשלמת החינוך והלימוד, ללמדם תורה ויראת ה', כי המצוה מוטלת דאורייתא על האב ולא על הגננת או על "המלמד התינוקות", גם אם האב עשאו שליח לחנך את בנו.
3. מאוחר יותר, חייבים למצוא מסגרת תורנית הולמת לגיל הילד או הילדה, המשלבת גם תורה ויראה, אך מבלי להתעלם בזדון מתהליך גאולת ישראל בארץ ישראל, חינוך ולימוד לערכים של דביקות באדמת אבותינו ושמירה על נחלתנו, שמבעלדיה אין חיות לעם, וכל משמעות המצוות הופכת לזכר בעלמא עד שיעשו בא"י, כדעת פירש"י. .
4. לצערנו, רבים ממוסדות המכונים "חרדים", אינם נותן משקל הולם וראוי לאור ה' המתגלה קמעה קמעה בכל יום, ואינם מחנכים דים להכרת הטוב, ולחיזוקו ע"י מעורבות רוחנית וגשמית בחיי העם בארצו, במדינתו בעזרת צבאו, הלוא הוא צבא ה'.
5. מרן הגרצי"ה קוק זצ"ל השיב בזמנו מעט שונה, אולם התקופה גם היא שונה והתחלתא אינה יותר התחלתא אלא לכל הפחות אמצעיתא אם לא יותר, ולא ניתן לסבול עוד התעלמות מכוונת או אף התנגדות אפילו פסיבית, לרצון ה' בגאולת עמו היום.
בברכת התורה ובהצלחת חינוך ילדיו, מתוך תפילה ומעט צער גידול בנים לטובה לברכה,
זכריה זרמתי
רב ומורה צדק בירושת"ו.
|
|
עוד בדין מצה מטוגנת בערב פסח
השאלה:
האם מותר לאכול מצה מטוגנת בשבת בערב פסח הקרוב בגלל השעה המוקדמת שצריך להפסיק לאכול חמץ?
תשובת הרב:
שלום רב ואור ברכת ערבי פסחים,
1. כפי שכתבנו בתקציר הלכות ערב פסח שחל להיות בשבת, לדעתנו לא טוב לאכול מצה מטוגנת ולא "עשירה", גם בזמן שמותר לאכול עדיין חמץ, כיון שלדעתנו האיסור של אכילת מצה בערב פסח "כל האוכל מצה בערב פסח כבא על ארוסתו בבית חמיו", כולל גם עניין של טעם המצה, אף שאין יוצאים בה ידי חובה במצת מצוה בסדר.
2. יש לאכול פיתות בשתי הסעודות של ערבית ושחרית, ובסעודה שלישית ניתן לצאת בה בפירות מז' המינים, דגים וכו' וטוב לקיים את הסעודה השלישית מוקדם ככל האפשר כדי שלא להגיע שבע לסדר המצריך אכילת ד' כזיתים מצה וד' כוסות יין, איך יגיע רעב אם אכל מצה מטוגנת בטעם מצת מצוה!
בבה"ת,
זכריה זרמתי
רב ומו"צ בירושת"ו
|
|
האם מותר לאכול מצה עשירה בפסח וממתי אסור לאכול מצה?
שאלות קצרות:
כשרות מצה עשירה בפסח?
טוב להימנע מלאכול מה שקרוי "מצה עשירה" בימינו, הן לאשכנזים והן לספרדים יר"ש, גם בערב פסח וגם בפסח, מחשש שמא "מי פירות" מעורבים עם מעט מים ומחמיצים. ובצפ"א חששו גם מעוגות כשרות לפסח הדומות לעוגות חמץ וגזרו עליהם משום מראית העין.
מאמתי לא לאכול מצה בחודש ניסן?
יש המחמירים מר"ח ניסן, יש המחמירים בשבוע שחל בו, אסור לכו"ע לאכול בערב בפסח, ויש חסידים המחמירים מפסח שני עד ערב פסח לשנה הבאה. כל המנהגים כשרים.
בבה"ת,
זכריה זרמתי
רב ומו"צ בירושת"ו
|
|
איך נהג רבי שלום משאש זצ"ל בענין נפילת אפים ומהו מנהג אבותינו?
השאלה:
ראיתי את תשובתו של הרב בענין נפילת אפים לבני אמ"ת ורוויתי נחת.
רציתי רק לשאול אם לרב ידוע מה דעתו של הרב משאש בנידון..
ומדוע רוב המרוקאים כיום לא נופלים?
תשובת הרב:
שלום רב ואור ברכה,
בערבי פסחים הנני ממהר להשיב לך.
1.את המאמר הזה הראיתי לכב' מורנו הגאון רבי שלום משאש זצ"ל לפני יותר מ-15 שנה, וסמך את שתי ידיו עליו.
2. יתירה מזאת, לא פעם התפללתי תפילת מנחה גדולה בלשכתו של הרב זצ"ל, ברבנות הראשית לירושלים רח' חבצלת, ואף שלא נהגו קהילות המערב כ"כ לומר תחנונים במנחה בפרט במנחה גדולה, כיון שהציבור שם עמד על כך לומר נפ"א, גם הרב זצ"ל אמר, וראיתיו נופל על צדו השמאלי לגמרי ולא רק בהטי'ה בעלמא, וכן אני נוהג אחריו.
3. אולם לאחר זמן, אמרו לי כמה רבנים ידידים הי"ו שהרב זצ"ל כבר לא נהג כ"כ במנהג זה, אבל אני כבר כתבתי פעמים רבות שאני לוקח "בעירבון מוגבל" את הדברים שהרב צמצם בלעשותם בסוף ימיו, בפרט בענייני מנהג מרוקו וצפ"א. וזאת למרות דעתו המפורשת הקודמת שהוא פרסם בכל ספריו, וחלקם אף כתב עליהם בניגוד לרצונו הראשון, ולא שחזר בו, כי איך יחזור ממנהגי אבותיו שכה כיבד, והרגיל היה לומר "לא טובים אנו מרבותינו", אלא מפני הלחץ והטענות שהפעילו עליו חלק ממלכי "מדי ופרס" בארץ.
4. וראה מה שכתבתי בענייני: הלל בר"ח בקהילה שאינו רובה מרוקאית, ברכת הדלקת נרות לנשים לפני או אחרי ההדלקה, אכילת בשר חלק לפשוטי העם הצפון אפריקאים, אמירת "לשם יחוד" לאלה שאינם מקובלים כלל, ועוד כהנא רבות, שהרב זצ"ל העדיף להסתיר את דעתו הראשונה, מפני דרכי שלום.
4. לצערנו, "רוב" המרוקאים בארץ כלשונך, אינן זוכרים את מנהג אבותיהם בידם, רק ת"ח מעטים ודואגים, אשר ראו, למדו וחקרו, יודעים את האמ"ת ואינן חוששים, וברוך ה' שרבים הם בארץ כיום, ומתרבים הם ודעתם הצלולה עמם מיום ליום.
העולה מהנ"ל, שיש ליפול בנפ"א כדעת מרן השו"ע, כן הוא מנהג יהודי המערב וצפ"א ללא פקפוק, וכן סבר ונהג רבי שלום משאש זצ"ל רוב ימיו.
ברכת התורה,
זכריה זרמתי
רב ומורה צדק בירושת"ו
|
|
דין ברכה שאינה צריכה אצל חכמי אמ"ת?
השאלה:
כת"ר הרב זרמתי שליט"א שלום רב!
ילמדנו רבינו מתורתו תורת אמ"ת נתן לנו.
בעניין ברכה שאינה צריכה, האם כשאוכלים מאכל העשוי ממס' מרכיבים שברכתם שונה והם ניכרים (כגון מרק ירקות, קוסקוס עם התוספות עליו וכו'), צריך לברך על כל מרכיב בנפרד?
למרות שהדבר שנוי במחלוקת, המנהג בארצות המערב וכפי שמופיע ברבים מכתבי חכמי ג'רבה הוא שבחול אין מבדילים בין המינים ומברכים על עיקר ופוטרים את הטפל, אך בשבת, בדבר שאין יוצאים י"ח ע"י ברכת המוציא, כן מברכים עליו ולא חוששים "לברכה שאינה צריכה", וזאת על מנת להרבות בברכות ולהשלימן למאה.
ולגבי מיני פיצוחים ופירות שמגישים לאחר הסעודה, האם צריך לאוכלם אחרי ברהמ"ז או שחוששים לברכה שאינה צריכה?
ה"ה כדלעיל ובשבת ניתן לברך אחר בה"מ לכתחילה כדי להרבות בברכות, ובחול אין נוהגים כן.
וה"ה בברכות שנהגו לומר אחר הקידוש לפני המוציא כדאיתא בדברי מו"ר רבי שלום משאש זצ"ל.
בבה"ת,
זכריה זרמתי
רב ומורה צדק בירושת"ו
|
|
האם מותר ללמוד אחר קריאת שמע על המיטה?
שאלה:
שלום כבוד הרב,
האם מותר לקרוא דברי תורה לאחר שאמרנו תפילת קריאת שמע על המיטה?
תשובת הרב:
שלום רב ואור ברכה,
שאלתך במקום, כי רבו החומרות לשווא בדור בזה בעניין קריאת שמע על מיטה.
אולם קבלה בידינו, אנו בני המערב בכלל ובני אלג'יריה בפרט, דברי הרשב"ש (בשו"ת הרשב"ש סימן קע"ד) בנו של התשב"ץ זיע"א, וחובה להעתיקם פעם אחת ע"מ לענות לשאלתך. ואלו דבריו: " קריאת שמע על המיטה אינה מצוה לא דאורייתא ולא דרבנן, שלא תקנו חז"ל לישון מתוך דברי תורה, אי נמי כדי שהיו המזיקין בידלין הימנו כדאיתא בפ"ק דברכות. תדע שהרי ת"ח אינו צריך לקראתה וכו' דאמר רב נחמן בר יצחק אם ת"ח הוא אינו צריך לקרוא, אביי אמר אף ת"ח בעי למימר חד פסוקי דפסוקי רחמי וכו' אלמא טעמא דק"ש הוא כדי שישן מתוך דברי תורה אי נמי להיגן עליו, ומשום הכי ת"ח אינו צריך שכבר הוא עוסק בתורה, ומשום הגנה בעי למימר חד פסוקי דרחמי."
הנה שור לפנינו שמדינא, ולא מטעמי של הקבלה, כל מטרת קריאת שמע על המיטה היא כדי ישן מתוך דברי תורה עד דכי שתלמיד חכם שתורתו אומנות והיה לפוטרו מקריאתה ולהסתפק בלימודו הרגיל. לכן ודאי נראה שלא רק שמותר לקרוא או ללמוד אחר קריאת שמע אלא שטוב הוא ומעלה היא, וזאת כיון שעדיפא לימוד מתוך שכל והבנה, על פני קריאה בעלמא שלא מתוך הבנה שכלית אלא מתוך זיכרון. וכל זאת לא דברתי מצד הסוד כי אין לי עסק וכו'.
בברכת התורה
זכריה זרמתי
רב ומו"צ בירושת"ו
|
|
|
